ברוריה אבידן

  • א - ה 09:00-19:00 / יום ו 9:00-13:00

  • אבן גבירול 69, תל אביב יפו

ברוריה אבידן

בהשראת הנשיא האמריקאי ג'ק קנדי, שנחת בברלין והצהיר: "I am a Berliner", אני מתוודה: אני תל אביבית נשמה.
כשהייתי ילדה ושושנה דמארי הייתה שרה את שירו של נתן אלתרמן ״צריך לצלצל פעמיים״, מי כמוני זיהתה את כוונת המשורר. תל אביבים חלקו דירה משותפת, מטבח ושירותים משותפים, ולכן על הדלת הם ציינו: למשפחת כהן צריך לצלצל פעמיים.
אצל הוריי צילצלו רק פעם אחת. כשהשכנים מקומה שנייה ושלישית, כולם נגני הפילהרמונית, ירדו לדירת הוריי שהפכה למקלט במלחמת העולם השנייה, כשהוריי חששו שצבא רומל הגרמני יפלוש לפלשתינה.
לנו היה בית שימוש משלנו וחדר אמבטיה, שבו שחה בכל חמישי קרפיון עד בוקר שישי. בבוקר שישי אימא הייתה זועקת: "שמוליק, הדג!" ואו אז אבא מטפל בדג שיעלה על שולחן השבת.
מהמרפסת צפינו בעובדי העירייה ששתלו עצים למה שהפך לשדרות נורדאו. כך יחפים צעדנו מדיזנגוף פינת נורדאו לשפת הים. מהחולות הזהובים, עשירים בצדפים, צפינו בבית הקברות המוסלמי שלימים הפך למלון הילטון.
אנחנו שהיינו מטיילים בנחל הירקון, שטים בסירות לשבע טחנות, עמדנו נדהמים מול גן העצמאות שנטע אברהם קרוון, הגנן הראשי של עיריית תל אביב.
אם היו אומרים לי שאחרי עשרות שנים בעלי יהיה עורך הדין של האמן הבינלאומי דני קרוון ונהפוך לחברים, לא הייתי מאמינה.
לאחר סיום הלימודים בבית הספר העממי, לדוגמה — שם צולמו בעתיד סצינות מ״אסקימו לימון״, בית ספר שאולם ההתעמלות שלו רוצף בפרקט וחדרי השירותים מחרסינה צהובה שהייתה חריגה, הגעתי לתיכון עירוני ה' ברחוב מזא״ה.
במקביל למדתי בקונסרבטוריון הישראלי ובהמשך באקדמיה. עד שגמרו לטעת את גן העצמאות, בילינו בחורשות קטנות בצפון העיר בנשיקות ראשונות בנוסח ״אסקימו לימון״.
בילדותי גלידה הייתה מצרך נדיר, אותו מצאנו רק ברחוב אלנבי ורציף הרברט סמואל. בתיכון גלידה כבר הפכה למצרך עממי.
אוניברסיטת תל אביב — לימודי תיאטרון וספרות. כך שורשיי נטועים עמוק בתל אביב. גם כל הדירות בהן התגוררתי היו במרכז העיר וצפונה, עד שב-1973 הגענו לשכונת בבלי — זוג צעיר, הורים לפעוטה בת 3, היום סבתא.
מה שמקפיץ אותי לתואר המחייב: סבתא רבתא המעידה.
מדירת הגג שלי יוציאו אותי רק באלונקה, בתקווה שיימצא לי קבר בתל אביב — העיר שבעיניים שלי היא כרך ללא הפסקה.
יכולתי להמשיך בסיפורי תל אביב, אז מי שמסוקרן מוזמן לקרוא את ספרי ״אל תנגני לי שופן״ (הוצאת סטימצקי) — ממואר מואר בבוהק קטן העיר הלבנה.
תל אביב.

ברוריה אבידן
לוגו גמלאי תל אביב