א - ה 09:00-19:00 / יום ו 9:00-13:00
אבן גבירול 69, תל אביב יפו
צביה סולימנוב — הלב של השכונה
צביה סולימנוב — הלב של השכונה
צביה סולימנוב נולדה בשנת 1953 וגדלה בשכונת פועלים פשוטה, חמה ומלאת אנשים שהכירו אחד את השני באמת. כבר מגיל צעיר היה ברור לה שכשמישהו צריך עזרה — לא שואלים שאלות, פשוט מתגייסים.
בשנת 1986, בזמן שעבדה בבנק למשכנתאות, הגיעה אליה זעקה ששינתה את חייה. נערה צעירה, תלמידה מצטיינת ומלאת כישרון, הייתה זקוקה להשתלת כבד דחופה בחו״ל. באותם ימים, השתלות כאלה כמעט שלא התבצעו בארץ, והמשפחה עמדה חסרת אונים מול סכום דמיוני של מאות אלפי דולרים.
צביה לא חיכתה שמישהו אחר יעשה משהו.
בתוך שעות ספורות היא החלה להרים מערך שלם של מתנדבים, תרומות, טלפונים, מודעות, אירועי התרמה ופעילות מסביב לשעון. בלי אינטרנט, בלי טלפונים ניידים ובלי רשתות חברתיות — רק אנשים טובים, טלפונים ביתיים, פנקסים, והמון לב.
היא מספרת איך במשך ימים שלמים לא חזרו הביתה לפני חצות. אנשים מהשכונה, בעלי עסקים, אמנים, צעירים ומבוגרים — כולם הגיעו לעזור. היו כאלה שתרמו כסף, אחרים מכרו כרטיסים לערבי התרמה, ואפילו אנשים פשוטים שעברו ברחוב עצרו כדי להכניס כמה שקלים לקופסה.
“זה היה כאילו כל העיר נהייתה משפחה אחת,” היא נזכרת.
אבל רגע לפני אחד מערבי ההתרמה הגדולים, הגיעה הבשורה הקשה מכל — הנערה נפטרה.
במקום להתפרק, צביה והחברים שסביבה קיבלו החלטה נדירה: לא לסגור את הפעילות, אלא להמשיך להציל חיים של אחרים. הכספים שנשארו הפכו לקרן סיוע שעזרה במשך שנים לעשרות חולים, ילדים ומבוגרים שנזקקו לניתוחים והשתלות בארץ ובעולם.
הם מימנו טיפולים, טיסות, לינה, ציוד רפואי — ובעיקר נתנו תקווה.
אחד הסיפורים שריגשו את צביה במיוחד קרה שנים לאחר מכן. בזמן שעבדה באירוע גדול, ניגשו אליה שתי נשים ושאלו אם היא צביה. אחת מהן הסתכלה עליה בעיניים דומעות ואמרה:
“את הצלת את החיים שלי.”
התברר שזו אותה ילדה קטנה שחלתה שנים קודם לכן במחלה קשה, וצביה והעמותה סייעו לממן עבורה טיפול מציל חיים בחו״ל. הילדה כבר הייתה אישה בת ארבעים.
“זיהיתי אותך מיד,” היא אמרה לה.
“לא השתנית בעיניים.”
גם היום, אחרי עשרות שנים של עשייה, צביה ממשיכה להאמין שאנשים פשוטים יכולים לשנות חיים שלמים. לא בזכות כסף גדול או כוח — אלא בזכות לב פתוח, אחריות הדדית והיכולת לעצור לרגע בשביל מישהו אחר.
הסיפור שלה הוא לא רק סיפור על תרומות או על עמותה.
זה סיפור על דור של אנשים שלא חיכו שמישהו יבוא להציל — אלא קמו והצילו בעצמם.
