א - ה 09:00-19:00 / יום ו 9:00-13:00
אבן גבירול 69, תל אביב יפו
א - ה 09:00-19:00 / יום ו 9:00-13:00
אבן גבירול 69, תל אביב יפו
המרגל שצילם את הקריה
לפני כ 30 שנה עשינו פירסומות על עמודים ברחובות ואחת הפרסומות הייתה על עמוד מול באמצע הכביש כשמצד אחד היה מוזיאון תל אביב ומהצד השני היה מחנה צבאי-הקריה, הייתי עם נורית ביתי שהייתה אז חיילת אבל הייתה בבגדים אזרחיים.
הפירסומת הראתה פנים של בחורה שהחזיקה מוצר שלנו, נעמדנו וצילמתי במצלמת הוידאו את הפרסומת ואז במפתיע רץ אלי חייל ושאל מה אני מצלם, אמרתי שצילמתי את הבחורה שבפרסומת כי היא מוצא חן בעיני ואז אמר החייל שאסור לצלם שם והראה לי שיש על גדר המחנה הצבאי שלטים שאסור לצלם את המחנה, היה שם גם מגדל של חייל האויר. תוך דקה או שתיים הגיע מכונית שנסעה במהירות רבה ונעצרה על ידי בחריקת הבלמים וממנה קפץ קצין צעירושאל מה אני מצלם, כשהסברתי לו אז הוא ביקש שאראה לו את הצילום ,נעמדנו בצל ליד גדר המחנה והוא ראה שברקע ראו את המגדל שבמחנה ואמר לי שזה סודי ואסור לצלם, תוך דקות הגיע בנסיעה מהירה קומדקאר כנראה של כיתת הכוננותואחד החיילים שהיה בתוכו קפץ החוצה וכיוון את הנשק שלו אלי, התברר שדיווחו להם שיש כאן מרגל שמצלם.ביקשתי מהחייל להוריד את הנשק כי בטעות זה עלול לירות בי. ומהנהג ביקשתי שיכבה את המנוע כי הדלק זה על חשבון מס ההכנסה שלי.
הבטחתי שאמחק את המגדל שנראה ברקע התמונה שצילמתי ונפרדנו.
שאלתי את החיילים מדוע בונים מגדל סודי במרכז תל אביב ולא במקום שומם או שמחביאים אותו מתחת לאדמה.
מובן שכבר צילמו את המגדל המון תיירים שהצטלמו מעבר לכביש בחזית המוזיאון ובודאי שגם צילמו אותו ערבים שעובדים בסביבה שמסרו את הצילום לערפאת או לאנשיו וכל צילום נוסף כבר לא משנה. מאז צילמתי את המחנה מגבעתיים , ממקומות שונים בתל אביב, מכל מקום שבו עברתי במכוניתי.
בסביבות 1980 הירצתי פעמיים לרופאי בית החולים שיפא בעזה. זה היה לפני האינטיפדות , אז היה קשר הדוק בין רופאי עזה ורופאים ישראלים ואפילו את התרופות היה בית חולים שיפא מקבל ממשרד הבריאות הישראלי בדיוק כמו כל בית חולים בישראל.
ב 1948 נתקעה אלטלנה בחוף תל אביב , היא הותקפה ובערה; כעבור כמה ימים כשהאש כבתה שחיתי לאוניה כמו עוד ילדים, הייתי בן12 .
שמן מעורב במים כיסה את האוניה ואני הלכתי בתוך המים שהגיעו לי עד הברכיים, חיפשתי בתוך המים ומצאתי תת מקלע, לקחתי אותו ובעזרת חבר ניקינו אותו, הלכנו לגן הדסה (אזור עירית תל אביב), קשרנו את המקלע לעץ וקשרנו להדק חבל, התחבאנו מאחורי אחד העצים במרחק בטוח ומשכנו בהדק, המקלע ירה , בדקנו אותו והוא נראה מושלם , פחדנו שהוא נפגע מהימים שהיה מונח באש על האוניה.
מאז לקחתי אותו לכול טיולי תנועת הנוער, זה היה בתקופת מלחמת העצמאות ולא היה בטוח איפה בטיולינו מסוכן. אחרי כמה חודשים המשטרה לקחה לי אותו.
אגב היו לנו כדורי 9 מ"מ שהיה אז קל להשיג כאלה.

